מיגור האלימות נגד צוותים רפואיים – משימה לאומית!

משרד הבריאות פתח בקמפיין להפחתת מקרי האלימות כלפי צוותים רפואיים. בשלוש השנים שבין 2013-2016 נרשמו 3000 אירועים אלימים כנגד רופאים, אחיות ואנשי מנהלה רפואית. האלימות מתבטאת, על פי נתוני מחקר של "מכון ברוקדייל-ג'וינט", לאלימות מילולית ופיזית. לפי המחקר, מתוך 3000 מקרי האלימות כ- 800 דווחו למשטרה ובעקבות הדיווחים רק 8 עד 10 מקרים הגיעו למיצוי הדין (2%). האלימות גואה כלפי צוותים רפואיים גרמה להקמת וועדה למיגור והתמודדות עם אלימות במערכת הבריאות שתגבש תוכנית פעולה והתמודדות לבעיה.  מניסיוני כרופא כבר מתחילת דרכי הרפואית נתקלתי באלימות מילולית ובהמשך דרכי כמנהל ובכיר פגשתי לצערי גם מקרים של אלימות פיזית. חלק ממקרי האלימות לא היו של החולים עצמם אלה של בני משפחה מלווים ולעיתים הם התרחשו במיון דחוס בקהל שממתין לתוצאות בדיקות דם או סי.טי ולהסבר על הצפוי מרופא.

המשרד לביטחון פנים החל כבר ב- 2015 לטפל בתופעת האלימות נגד צוותים רפואיים. המשרד קבע שמדובר בתופעה נרחבת הפוגעת בביטחון הצוותים. לפי התוכנית על פוגע פוטנציאלי להבין כי אם יבחר לנקוט באלימות תינקט נגדו יד קשה והוא ייענש בחומרה. לשם כך הוקמו מרכזי שיטור קהילתיים (מש"קים) במקום בולט לעין (לרוב ליד המיון) והם אמורים לספק מענה מהיר לאירועי אלימות ולמקרים פליליים. בנוסף, מערכי האבטחה בבתי החולים תוגברו ועברו הדרכה כמו גם הסברה לציבור. נקודת החולשה במרכזי השיטור שהם מאוישים בחלקם על ידי מתנדבים ולעיתים אין בהם איש כיוון שקיים מחסור בשוטרים ובכוח אדם מיומן. כך הפכה התוכנית הלאומית למיגור האלימות בבתי החולים לכותרת גדולה עם פעילות נמוכה למדי בשטח עצמו. אני עצמי נחשפתי לא פעם לחדרו של הפסיכיאטר במיון שיבא שהוא מותקף על ידי בן משפחה של חולה ללא יכולת להתגונן ואף לברוח מהמקום. כך במהלך 2017 הוכרזה שביתה בבי"ח "מאיר", הממוקם בכפר סבא, לאחר שבן של חולה תקף צוות. בבית החולים "אסף הרופא", הממוקם בראשון לציון, מטופל זרק מחשב על אחות ונראה שהאלימות מתגברת. "המרכז להעצמת האזרח" בדק בנובמבר 2015 את החלטת הממשלה משנת 2013 להילחם באלימות נגד צוותים רפואיים. מסקנות הבדיקה העלו שרוב מקרי האלימות נעשים על ידי בני משפחה של החולים באזור חדרי המיון. מסקנות נוספות עסקו באי השלמת סל חקיקה בנושא הענישה וההרתעה. ההסתדרות הרפואית (הר"י) גיבשה אף היא תוכנית לטיפול באלימות אבל היא מתבססת על אמצעים (תקציב שנתי) שהמדינה עדיין לא העמידה לבתי החולים כפי שהוסכם בעבר.

כדי לטפל בבעיה המשרד לביטחון פנים צריך למצוא תקציב לאייש 24 שעות את נקודות השיטור ליד חדרי המיון ולהגבירם. במקרים של מסירת מידע על מחלה קשה למשפחת המטופל רצוי שיהיה באזור מאבטח של בית החולים במידה ותפרוץ אלימות. הגופים הממשלתיים צריכים להגביר את ההסברה ולסיים את החקיקה הנוגעת לענישה. נכחתי כרופא בביקור בחו"ל במשפחה שהשתוללה במיון. תוך מספר דקות הופיעו שלושה אנשי ביטחון של בית החולים, שבע דקות מאוחר יותר הגיעו שני שוטרים בתפקיד. ההשתוללות נבלמה במהירות וביעילות ואחד מהמשתוללים נלקח למעצר. גם אצלנו צריך לטפל ולייעל את המצב במהירות וביד קשה במשתוללים וליישם מדיניות שתרתיע ותעניש. צוות רפואי הם עובדי ציבור ואסור שמשרתי ציבור יהיו הפקר לאלימות.

פרופסור אדלר הינו דיקאן למנהל בריאות במל"א – המרכז ללימודים אקדמיים ויו"ר האיגוד הקרדיולוגי האירופאי למחלות שריר וקרום הלב.

הוספת תגובה

מוות לבבי פתאומי – Sudden cardiac death

רק היום התבשרנו בבשורה המרה בטרגדיה באיטליה: קפטן קבוצת הכדורגל פיורנטינה דוידה אסטורי מת הלילה (בין שבת לראשון) בשנתו, בנסיבות שטרם הובררו בשעה ששהה עם שאר חבריו במלון באודינה, כהכנה למשחק שאמור היה להיות משוחק היום.

על פי דיווח בכלי תקשורת מקומיים, אסטורי שהפך רק לפני שבועיים לאב טרי, לא הופיע לכינוס של השחקנים בשעות הבוקר, והתגלה על ידי חבריו לקבוצה כשהוא מוטל בחדרו ללא רוח חיים. ברחבי איטליה, כאמור, הגיבו בהלם מוחלט. שחקני גנואה וקליארי, שהיו אמורים לשחק ב-13:30, התבשרו על החדשות האיומות והחלו למרר בבכי על כר הדשא.

מוות לבבי פתאומי הנו מוות טבעי הנגרם מסיבה לבבית, כאשר איבוד ההכרה הפתאומי מתרחש במהלך השעה הראשונה מתחילת התסמינים המובילים לתוצאה עגומה זו. האירוע כולו הוא בלתי צפוי, גם אם הקורבן סבל מפתולוגיה לבבית כרונית עוד לפני האירוע. אובדן ההכרה חייב להיות בלתי הפיך ולהוביל בסופו של דבר למוות.

בעבר היה מקובל שהמוות צריך להתרחש בתוך 24 שעות מתחילת התסמינים, אולם היום, בשל השימוש באמצעי החייאה ותמיכה המודינמית ונשימתית ביחידות לטיפול נמרץ, קורבנות מוות פתאומי יכולים להישאר חיים מהבחינה הביולוגית, תקופה ארוכה (ימים או שבועות) לאחר תחילת התהליך הפתולוגי שהוביל לנזק בלתי הפיך, אשר בסופו של דבר יוביל למוות.

לפי ההגדרה אין אפשרות לשרוד מוות לבבי. יש אפשרות לשרוד דום לב (Cardiac arrest) – המצב המקדים מוות לבבי. ללא התערבות, כלומר החייאה, גם דום לב הוא בלתי הפיך, כלומר יוביל למוות לבבי.

מוות לבבי פתאומי מהווה בעיה רפואית חשובה. בארה"ב יש כ 350,000 קורבנות עקב מוות לבבי פתאומי מדי שנה.

מוות פתאומי עלול להתרחש בזמן פעילות גופנית בעצימות גבוהה אצל ספורטאי תחרותי, או בזמן פעילות גופנית חריגה אצל אדם מהישוב. באיטליה נמצא שהשכיחות השנתית של מוות פתאומי בספורטאים תחרותיים עומד על 1:75,000 לעומת 1:125,000 באוכלוסיה רגילה באותה קבוצת גיל. בארה"ב דווח על שכיחות של 1:200,000 מקרי מוות פתאומי בשנה אקדמית אצל ספורטאים תחרותיים. מחקר אחד מצא שכיחות מוות פתאומי של 1.5 למיליון אצל פעילים בחדרי כושר. רוב מקרי המוות הפתאומי הללו הקשורים לפעילות ספורטיבית מתרחשים אצל אנשים עם מחלת לב ברקע. אצל חלקם המחלה מאובחנת רק לאחר האירוע.

מוות פתאומי בזמן פעילות גופנית אצל אנשים המבוגרים מגיל 35 שנה נובע לרוב ממחלת לב כלילית. אצל ספורטאים צעירים יותר הסיבות השכיחות ביותר הן קרדיומיופטיה חסימתית, קרדיומיופטיה אריתמוגנית של החדר הימני, דלקת בשריר הלב (מיוקרדיטיס) וככל הנראה גם תסמונת ה-QT הארוך.

כאמור רוב סיבות המוות הפתאומי (כ-80%) הן לבביות, אך ישנן סיבות שאינן לבביות היכולות לחקות מוות לבבי פתאומי כגון: תסחיף ריאתי, דיסקציה של האאורטה, טמפונדה, אקסאנגווינציה עקב דמם מסיבי, חנק עקב גוף זר (בזמן אכילה), אירוע מוחי, היפוגליקמיה, מנת יתר של סם והתקף הסימפונות (אסטמה).

רוב מקרי המוות הלבבי הפתאומי נובעים ממחלת לב כלילית ורק 15-20% נובעים מכל הפתולוגיות האחרות.

פרופ' יהודה אדלר, קרדיולוג, ייור האגוד הקרדיולוגי הארופאי למחלות שריר וקרום הלב. דקאן בית ספר למקצועות הרפואה מלא. לשאלות – adlery@post.tau.ac.il

 

 

הוספת תגובה

יהודה אדלר – מי אתה בעצם?

הנטייה של האדם ברחוב להביט מעלה על רופאים בכירים, ובמיוחד כאשר מדובר בקרדיולוגים, היא נטייה טבעית ונורמלית לחלוטין, אלא שכדאי לזכור שרופאים הם רק בני אדם, ועל אף היכולות הגבוהות שלהם והערך העצום שהם יכולים לתרום לנו בחיינו, כדאי להכיר גם את הצד האנושי שבהם. פרופ' יהודה אדלר, קרדיולוג בכיר ואחד הקרדיולוגים המפורסמים והידועים בעולם, נותן לנו דוגמא לקשר שבין הסטטוס המקצועי ובין הסטטוס האישי, שכנראה הולכים יד ביד, באופן לא מפתיע יש לומר.

דמות בולטת ומחנכת שבונה את הדורות הבאים

יהודה אדלר הוא פרופ' חבר בקרדיולוגיה באוניברסיטת תל אביב, קרדיולוג בכיר, מנהל וחבר הנהלה בעשרות ארגוני בריאות ורפואה בישראל ובאירופה, לשעבר מנהל בית החולים משגב לדך, זוכה 'אות ירושלים' לשנת 2010 ובעל רקורד עשיר של תפקידים בכירים ומובילים בענף הרפואה בישראל. פרופ' אדלר ללא ספק עשוי מהחומר שעושה שינוי. אנשים שהתחילו מהמדרגה הנמוכה ביותר בסולם, טיפסו לאט לאט למעלה ופרצו גבוה, תוך שהם יוצרים סטנדרטים חדשים ומפזרים את הלך הרוח המקצועי שלהם לכל עבר, מחנכים דור שלם של רופאים צעירים ומקצועיים.

אדם נעים הליכות, שמנהל חיים פרטיים רגילים לחלוטין

על חייו הפרטיים מקפיד יהודה אדלר לשמור כעל בבת עינו. נשוי ואב לשלושה, אדלר בן 55 בלבד, מתגורר ברעננה, מעריץ מושבע של קבוצת הכדורגל האיטלקית יובנטוס, ומשמש איש שיחה נהדר גם כשהמילה לב או קרדיו, לא עולה כלל בשיחה. את נועם הליכותיו, סבר פניו החייכני והיכולת שלו לענות תשובות חדות, ברורות ומעוררות תובנה, אפשר לראות בכל ראיון שנתן אדלר בערוצי הטלוויזיה השונים במהלך הקריירה המפוארת שלו, אך יותר מכל מעידים על מעלה זו החולים המטופלים על ידו, שמגדירים את גישתו הבינאישית כקסם.

הרופא המציל והגואל, ועדיין בן אדם

חשוב להבין, פרופ' יהודה אדלר מטפל באנשים שהאבר החשוב בגופם נמצא בסכנה, אנשים שעלולים להימצא בסכנת חיים ושעבורם אדלר הוא המציל והגואל. במערכת היחסים שנוצרת בין החולה לרופא במצבים אלה, ניתן בהחלט לצפות לכבוד עצום שירחוש החולה כלפי הרופא, אבל הכבוד הזה הוא לא תמיד מה שהחולה באמת צריך, ואת זה מבין אדלר מצויין.

 

הוספת תגובה